Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yoma
Daf 56b
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסְרִין. אַלְמָא אֵין בְּרֵירָה.
Traduction
Rabbi Yehuda, Rabbi Yosei, and Rabbi Shimon prohibit this practice. Apparently, Rabbi Yehuda maintains that there is no retroactive clarification.
Tossefoth non traduit
רבי יהודה ור' יוסי ור' שמעון אוסרין. תימה מנא ליה דטעמייהו משום דאין ברירה הא קתני בהדיא טעמייהו משום בקיעת הנוד וי''ל דלא היה נ''ל שזה יהא עיקר טעם לחוש לבקיעת הנוד ליום אחד ומה שהקשו לו מבקיעת הנוד אע''ג דאינהו גופייהו לית להו האי טעמא י''ל שהיו ברצון מחזירין אותו והיו מקשים לו כל מה שהיו יכולין רק שיחזור בו וכי האי גוונא הויא ההיא דפ' התערובת (זבחים דף עז:) דקאמר רבי אליעזר לרבנן גבי איברי בעל מום שנתערבו באברים תמימים ונתנן למעלה כו' לדידי מדכתב מום בם הוא דלא ירצו הא על ידי תערובת ירצו אלא לדידכו דדרשיתו מום בם לדרשה אחריתי אודו לי מיהת דבשר בעלת מום כעצים דמי אע''ג דאיהו גופיה לא סבירא ליה האי טעמא מדמצריך קרא וכי האי גוונא איכא בספ''ק דגיטין (דף יד.) הולך מנה לפלוני רב אמר חייב באחריותו ואם בא לחזור [. אינו] חוזר ושמואל אמר מתוך שחייב באחריותו אם בא לחזור (אינו) חוזר ומפרש דבהולך כזכי דמי קא מיפלגי דלשמואל הולך [. לאו] כזכי והא דקאמר מתוך שחייב באחריותו אם בא לחזור (אינו) חוזר לדבריו דרב קאמר אע''ג דאיהו גופיה אי הוה סבירא ליה כרב (דלאו) דכזכי דמי לא הוה אמר (אינו) חוזר מהאי טעמא וכי האי גוונא איכא בפ''ג דשבועות (דף כא:) בפלוגתא דר' שמעון ורבנן בשבועה שלא אוכל ואכל כל שהוא וכן בפרק בתרא דמכות (דף יז.) בפלוגתא דרבי שמעון ורבנן באוכל טבל כל שהוא ומה שמקשינן לרבי יהודה דלית ליה ברירה וסבירא ליה בפ' החובל (ב''ק דף צ.) גבי דין יום או יומים קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי היאך מצא ידיו ורגליו דלא משכחת דמייתי ביכורים אלא חד בר חד עד יהושע בן נון וכן לרבי יוסי דמספקא ליה התם אי כקנין הגוף דמי ואת''ל לאו כקנין הגוף היאך מצא ידיו ורגליו דכי האי גוונא פריך לרבי יוחנן בס''פ השולח (גיטין דף מח.) מפורש בפרק השולח ואין להאריך כאן בזה:

מִמַּאי? דִּילְמָא שָׁאנֵי הָתָם כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא, אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר: אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁמָּא יִבָּקַע הַנּוֹד וְנִמְצָא שׁוֹתֶה טְבָלִים לְמַפְרֵעַ? וְאָמַר לָהֶם: לִכְשֶׁיִּבָּקַע.
Traduction
The Gemara explains the difficulty: From where do you reach this conclusion? Perhaps it is different there, as the reason is taught: The Rabbis said to Rabbi Meir: Do you not concede that the jug might split open before he removes the portions of terumot and tithes from the mixture, causing all the wine to spill out? And he will then be found drinking untithed wine retroactively. Therefore, he cannot rely on separation that has not yet occurred. And he said to them: Although there will be a problem if it splits open, there is no cause to be concerned for this contingency in advance. Since this reasoning is based on the possibility that the jug might break, there is no proof from here that Rabbi Yehuda rejects the principle of retroactive clarification.
Rachi non traduit
לכשיבקע. נחוש לו כלומר לא חיישינן לשמא יבקע דאפשר דמסר ליה לשומר:
אֶלָּא, מִדְּתָנֵי אַיּוֹ. דְּתָנֵי אַיּוֹ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין אָדָם מַתְנֶה עַל שְׁנֵי דְבָרִים כְּאֶחָד.
Traduction
Rather, the proof that Rabbi Yehuda does not accept the principle of retroactive clarification is from a baraita the Sage Ayo taught. As Ayo taught that Rabbi Yehuda says: A person cannot stipulate conditions about two matters at once, e. g., one cannot establish a joining of Shabbat boundaries [eiruv] in each of two different directions on Friday afternoon while making the following stipulation: If tomorrow, on Shabbat, two Sages arrive from two different directions, I will decide then which of the two lecturers I prefer to hear at that point in time, which will determine which eiruv is in effect.
Rachi non traduit
אין אדם מתנה על שני דברים. להניח שני עירובין אחד למזרח ואחד למערב שמא אם יבאו שני חכמים אחד למזרח ואחד למערב ולומר לאי זה מהן שארצה אלך למחר לפי שקניית עירוב בין השמשות היא וכשזה בורר למחר אותו שירצה לא סמכינן אברירה לומר הוברר שהעירוב לצד חכם זה קנה שביתה אמש אלא על חכם אחד ואינו יודע לאיזה רוח יבא הוא מתנה אם בא למזרח עירובי של מזרח יקנה ואם בא למערב עירובי של מערב יקנה ואילו לכאן ולכאן על שני חכמים למקום שארצה אלך לא דאין ברירה:
אֶלָּא: אִם בָּא חָכָם לַמִּזְרָח — עֵירוּבוֹ לַמִּזְרָח. לַמַּעֲרָב — עֵירוּבוֹ לַמַּעֲרָב. אֲבָל לְכָאן וּלְכָאן — לָא.
Traduction
Rather, he may say that if the Sage comes to the east, his eiruv is to the east, and if the Sage comes to the west, his eiruv is to the west. However, he may not say that if one Sage comes from here, and another Sage comes from there, he will go wherever he wishes, in either direction.
וְהָוֵינַן בַּהּ: מַאי שְׁנָא לְכָאן וּלְכָאן דְּלָא, דְּאֵין בְּרֵירָה.
Traduction
And we discussed this passage in the Gemara and asked: What is different about a case in which one stipulated that if Sages came from here and from there that he may go to whichever side he chooses, such that his eiruv is not effective? Apparently, Rabbi Yehuda maintains that there is no retroactive clarification, i.e., this person cannot claim after the fact that the place where he walked is designated as the place that he initially intended for his eiruv.
Rachi non traduit
והוינן בה. דקס''ד בין השמשות עדיין חכם לא בא והוא באלכסון ויוכל לבא משתחשך למזרח ולמערב ובא לו לאחד מהן:
Tossefoth non traduit
מאי שנא לכאן ולכאן [דלא] דאין ברירה. על כרחך רבי יוחנן לא מפליג בין תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים דאי מפליג מאי פריך לימא לכאן ולכאן תולה בדעת עצמו הוא ומזרח ומערב תולה בדעת אחרים הוא אבל רב דקאמר בפרק בכל מערבין (עירובין דף לו:) ליתא למתניתין דהתם דאית ליה לרבי יהודה ברירה ופריך אדרבה ליתא לדאיו מקמי מתניתין ומשני ליתא למתניתין מקמי [. ברייתות] דהלוקח ודאיו דסמי חדא מקמי תרתי ומקשים לשם אדרבה ליתא לההיא דהלוקח ודאיו מקמי מתניתין דעירובין ומתני' דגיטין (דף עג.) מה היא באותן הימים וברייתא דמרובה (ב''ק דף סט.) דשחרית בעל הבית אומר כל שילקטו עניים היום יהא הפקר דבהנך אית ליה לרבי יהודה ברירה ויש לומר דרב ודאי מחלק בין תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים וההיא דגיטין ודמרובה תולה בדעת אחרים היא ואם כן לרבי יוחנן דלא מפליג סבירא ליה ליתא לדאיו ודהלוקח מקמי [הני מתניתות] ואע''ג דבפ' משילין (ביצה דף לז:) פריך אהא דקאמר דלר' יוחנן בדרבנן אית ליה ברירה מדפריש רבי יוחנן מילתיה דאיו אלמא הכי סבירא ליה והדר ביה מכח ההיא קושיא אלמא דלרבי יוחנן איתא לדאיו יש לומר דלאו מכח ההיא קושיא הדר ביה ובלאו הכי ניחא ליה לשנויי לעולם לא תיפוך ותימה אליבא דמאן קמייתי בשמעתא מדאיו אי אליבא דרב מאי מייתי מדאיו דהוי תולה בדעת עצמו לההיא דשופרות דהוי תולה בדעת אחרים דאדרבה בתולה בדעת אחרים אית ליה לרבי יהודה ברירה ואי אליבא דרבי יוחנן קא מייתי הא לדידיה ליתא לדאיו וצ''ל דאליבא דרב קאמר הכא וההיא דשופרות חשוב כתולה בדעת עצמו כיון דאין הקינין מתפרשות אלא בלקיחת בעלים אי [נמי] בעשיית כהן תלייה שדעת כהן המקריב חשוב כמו היא עצמה ובהא נמי מיתרצא מאי דק''ל מאי קאמר ליתא למתניתין מקמי דאיו ודהלוקח והא מלתא דר''י אינה משנה בההיא דהלוקח אלא ברייתא היא ואמאי סמינן מתניתין דעירובין מקמי תרי ברייתות רבי לא שנאה רבי חייא מניין לו אדרבה סמי אפילו ברייתות טובא מקמי חדא מתני' והיה נראה לי לתרץ דרב לטעמיה דאמר בפרק הגוזל קמא (ב''ק דף צו:) בגמ' אומר לו בעבדים הרי שלך לפניך סמי מתני' מקמי תרי ברייתות ולפי מה שפי' דההיא דשופרות חשיב תולה בדעת עצמו ניחא דבלאו הכי איכא למימר ליתא למתני' דעירובין מקמי מתני' דשופרות ודהלוקח ודאיו והא דלא מייתי לה התם משום דאינה פשוטה כל כך שיהא טעמו שלרבי יהודה משום דאין ברירה דהא דייקינן עלה טובא בשמעת' ומהשתא נמי ניחא דלא נצטרך לדחוק ולומר דרבי יוחנן פליג על רב וקסבר ליתא לדאיו כי זהו דוחק ועוד דקשיא מההיא דשילהי ביצה כדפריש' אלא נימא דלרבי יוחנן נמי מדקא מפרש למלתיה דאיו אלמא קסבר כותיה וסבירא ליה דליתא למתני' דעירובין וברייתא דכל שילקטו מקמי מתני' דשקלים דשופרות ומקמי ההיא דהלוקח ודאיו וההיא דמה היא באותן הימים סבירא ליה לרבי יוחנן דלא דייקינן מינה דיש ברירה משום דלכי מיית הוי גיטא דילמא לכי מיית זקוקה ליבם וחולצת ולא מתייבמת וכל זמן שבעלה חי הרי היא כאשת איש לכל דבריה ולפ''ז מייתי שפיר בשמעתא מדאיו בין לרב בין לרבי יוחנן דתרוייהו אית להו שפיר דאיו ורבינו אלחנן תירץ דאליבא דרב קאמר דלא קאמר מידי כגון ההוא דלעיל דרבא ומדמי ברירה דתולה בדעת אחרים להיכא דאמר ומברר דבריו מתחלה כמו ההוא דאיו אף על גב דתולה בדעת עצמו הוי:

לְמִזְרָח וּמַעֲרָב נָמֵי אֵין בְּרֵירָה?
Traduction
However, according to this principle, when an individual establishes an eiruv to the east and to the west for the anticipated arrival of a single Sage, one should also invoke the principle that there is no retroactive clarification. Why does Rabbi Yehuda agree that if one anticipates the arrival of a single Sage and stipulates that if he comes to the east his eiruv will be to the east, the eiruv is valid?
Rachi non traduit
מזרח ומערב נמי. כשתלה זה עירובו בדעת החכם לומר יקנה עירוב לרוח שהחכם בא לה אין ברירה שמא בין השמשות היה בדעתו של חכם לרוח שכנגדה:
וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּשֶׁכְּבָר בָּא חָכָם.
Traduction
And Rabbi Yoḥanan said: This is not a true case of retroactive clarification, as the Sage had already come by twilight, but the one who established the eiruv did not yet know at which side of the town the Sage had arrived. Therefore, at the time the eiruv establishes his Shabbat residence, it is clear which eiruv he wants, although he himself will become aware of that only later. In this case, Rabbi Yehuda agrees that the eiruv is valid, but he nonetheless maintains in general that there is no retroactive clarification. This accounts for Rabbi Yehuda’s opinion that there was no container for nests of obligatory sin-offerings and burnt-offerings, as he maintains that there is no solution for the possible mixture of the different coins.
Rachi non traduit
ואמר רבי יוחנן כשכבר בא חכם. בין השמשות דקנה עירוב לאותו הרוח שכך התנה זה מבעוד יום:
וְהַשְׁתָּא דְּאָמְרִינַן לְרַבִּי יְהוּדָה אֵין בְּרֵירָה, הָא כְּתִיבָה אִית לֵיהּ! יוֹם הַכִּפּוּרִים נָמֵי, נַעֲבֵיד תְּרֵי וְנִכְתּוֹב עֲלַיְיהוּ!
Traduction
The Gemara asks: And now that we have said and proven that according to Rabbi Yehuda there is no retroactive clarification, nevertheless he is of the opinion that one may rely on writing, as proven from the halakha of the collection horns. If so, on Yom Kippur as well, let us place two pedestals and write on them which one is for the blood of the bull and which is for the blood of the goat.
Rachi non traduit
והשתא דאמרת. טעמא דר' יהודה בקני חובה משום דברירה לית ליה אבל כתיבה אית ליה:
יום הכפורים. דקאמר לא היה שם אלא כן אחד ליעביד תרי וכו':
מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל לָאו אַדַּעְתֵּיהּ. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, בְּלָא כְּתִיבָה נָמֵי, הַאי נְפִישׁ וְהַאי זוּטַר.
Traduction
The Gemara answers: The reason they did not place two pedestals with writing on them is due to the High Priest’s weakness. Since he is fasting during the entire day’s service, the writing will not be on his mind; he will pay no attention to it and might become confused. As, if you do not say so, that there is concern for the High Priest’s weakness, even without writing he should also not err, as this bowl in which he collects the bull’s blood is relatively large and this one for the goat’s blood is small.
Rachi non traduit
לאו אדעתיה. לעיוני בכתיבה:
וְכִי תֵּימָא לָא מְקַבֵּיל לֵיהּ כּוּלֵּיהּ, וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה: הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּל אֶת כָּל דָּמוֹ שֶׁל פַּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְאֵת כָּל דַּם הַפָּר יִשְׁפּוֹךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ''.
Traduction
And if you say that he does not collect all the bull’s blood but only some of it, so that the bowls are of equal size, didn’t Rav Yehuda say: One who slaughters the bull must receive all of the blood of the bull, as it is stated: ''And all the blood of the bull he shall pour out on the base of the altar'' (Leviticus 4:7).
וְכִי תֵּימָא: דִּילְמָא מִשְׁתְּפִיךְ מִינֵּיהּ — הַאי חִיוָּר וְהַאי סוּמָּק. אֶלָּא, מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל לָאו אַדַּעְתֵּיהּ. הָכָא נָמֵי, מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל לָאו אַדַּעְתֵּיהּ.
Traduction
And if you say that perhaps some of the bull’s blood might spill, yielding equal amounts of blood, there should still be no mistake, as this blood, that of the goat, is white and bright compared to the blood of the bull, and this blood of the bull is red and darker than the other. Rather, the reason must be that due to the High Priest’s weakness, these differences will not be on his mind. Here, too, the writing will not help, as due to the High Priest’s weakness the inscriptions will not be on his mind.
Rachi non traduit
דם הפר סומק כדאמרן באידך פירקין (דף מה.) שדומה לדם הפרים:
הָהוּא דִּנְחֵית קַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר: יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן שֵׁנִי שֶׁבַּהֵיכָל, נָטַל דַּם הַפָּר, וְהִנִּיחַ דַּם הַשָּׂעִיר.
Traduction
§ The Gemara relates: A certain person descended to lead the prayer service on Yom Kippur before Rava. He included the order of the High Priest’s Yom Kippur service in his prayer, and he recited: The High Priest then emerged from the Holy of Holies and placed the bowl on the second golden pedestal in the Sanctuary; he took the blood of the bull from the pedestal and placed the blood of the goat in its place.
Rachi non traduit
ההוא. שליח צבור דנחית קמיה דרבא והיה אומר סדר יום הכפורים בתפלה כמו שאנו אומרים:
אֲמַר לֵיהּ: חֲדָא כְּרַבָּנַן וַחֲדָא כְּרַבִּי יְהוּדָה?! אֵימָא: הִנִּיחַ דַּם הַשָּׂעִיר, וְנָטַל דַּם הַפָּר.
Traduction
Rava said to him: This is problematic, as one statement is in accordance with the opinion of the Rabbis, and the other one is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. According to the Rabbis, each of these bowls sat on its own pedestal in the Sanctuary, whereas Rabbi Yehuda maintains that the High Priest must first lift up the container with the blood of the bull and then put down that of the goat. Rather, you should recite the entire order of the service entirely in accordance with the opinion of the Rabbis: He placed the blood of the goat on its designated pedestal and took the blood of the bull from the second stand.
Rachi non traduit
חדא כרבנן. דאמרת כן השני:
וחדא כרבי יהודה. דאמרת נטל תחילה ואחר כך הניח אלמא לא היה כן שני להניחו לכך הוצרך ליטול תחילה:
וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרוֹכֶת כְּנֶגֶד אָרוֹן מִבַּחוּץ. תָּנוּ רַבָּנַן: ''וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד'', מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? כְּשֵׁם שֶׁמַּזֶּה לִפְנַי לְפָנִים — כָּךְ מַזֶּה בַּהֵיכָל.
Traduction
§ The mishna taught: And the High Priest sprinkled from the blood of the bull on the curtain opposite the Ark from outside the Holy of Holies. The Sages taught: ''And he shall make atonement for the sacred place because of the impurities of the children of Israel, and because of their transgressions, even all their sins; and so shall he do for the Tent of Meeting that dwells with them in the midst of their impurity'' (Leviticus 16:16). What is the meaning when the verse states this? Just as he sprinkles in the innermost sanctum, the Holy of Holies, so he sprinkles in the Sanctuary, the Tent of Meeting, toward the curtain.
מָה לִפְנַי לִפְנִים, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה מִדַּם הַפָּר — כָּךְ מַזֶּה בַּהֵיכָל. וּכְשֵׁם שֶׁלִּפְנַי לִפְנִים, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה מִדַּם הַשָּׂעִיר — כָּךְ מַזֶּה בַּהֵיכָל. ''הַשּׁוֹכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טוּמְאֹתָם'', אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת שֶׁהֵן טְמֵאִים — שְׁכִינָה עִמָּהֶם.
Traduction
Furthermore: Just as in the innermost sanctum he sprinkles once upward and seven times downward from the blood of the bull, so he sprinkles in the Sanctuary. And just as in the innermost sanctum he sprinkles once upward and seven times downward from the blood of the goat, so he sprinkles in the Sanctuary. The last part of the verse: ''That dwells with them in the midst of their impurity,'' teaches that even when the Jewish people are impure, the Divine Presence is with them.
אֲמַר לֵיהּ הָהוּא צַדּוּקִי לְרַבִּי חֲנִינָא:
Traduction
With regard to this verse, the Gemara relates: A certain Sadducee said to Rabbi Ḥanina:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source